משהו יקר וחשוב מאוד אבד לנו בשנות הגלות. כלי נפלא להשגת כל מטרה ראויה.
צעקת האבלות מסוגלת להשיב לנו אותו.
סודות הקיום הם השכל והדעת. אדם מן הישוב מבסס את מעשיו
על דעת ושכל ישר. אם הדעת איננה צועדת בראש כל המעשים
והפעולות, שום מטרה לא תושג. הדרך לעולם לא תוביל לתכלית
ראויה.
המעשים שואפים לקראת מטרות. קובע אדם לעצמו מטרה
ומשתדל בכל דרך לכונן את צעדיו אליה. המטרה היא היעד,
התכלית אליה משתוקקת הנפש להגיע. על מנת להשיג אותה,
יש לנקוט בצעדים. הדרך אל המטרה חייבת לעבור דרך משפט.
שאם לא כן, מהר מאוד יעלם המסלול ועימו גם היעד. סטייה
קלה שמאלה, ועוד צעד נוסף הצידה, מעט שכחה ופיזור הדעת
וכבר מתנהל המסע במרץ רב אל הכיוון ההפוך. המטרות והיעדים
יכולים להיות מושגים רק מתוך משפט תמידי. היכן אני, לאן
מוליכות אותי רגלי, ואנה מובילים אותי הרגליי.
יסוד נוסף בכל חברה אנושית מתוקנת הוא, היושר. מילה שנאמרה
חייבת להיות מכובדת. כשאין ערך ומחויבות למילים שנאמרו, אין
גם קרקע לשום עתיד ובניין. אינך יכול לנהל משא ומתן מול אדם
שדבריו אינם מכובדים אפילו בעיניו. היום אומר כך, מחר טוען
‘איני מכיר’. כוחן של מילים הוא יסוד מוצק בכל בניין אנושי.
ואם בדרכו של עולם כך, בעבודת הבורא על אחת כמה וכמה.
עיקרו של אדם היא הדעת, והדעת עיקרה יראת שמים. ההכרה
הבהירה במציאות השם, בהשגחה פרטית, ובהשפעתם של
המעשים לטוב ולמוטב. הדעת מתקיימת על חשבון נפש, בירור
תמידי והתכוונות. דעת היא בהירות בהכרת מציאות השם,
הבהירות הזו עלולה להיטשטש כשלא נותנים עליה את הדעת.
דרכו של אדם שהוא איננו מקובע ביושר. במסע החיים עושים
טעויות, מחמיצים כיוון, ומתבלבלים. אם מתכחשים לטעות היא
הופכת לדרך חיים. מתנחלת ומתבססת עד שנעשית בעלת בית.
זהו חורבן הדעת.
הדעת היא קרבת השם. כשהבהירות הזו נחלשת מתחילה גלות
איומה ומכאיבה. הייסורים, הצרות, הכאבים והבעיות, מתעוררים
כולם כשאין דעת. על הדבר הזה התחנן דוד עיקרו של אדם היא הדעת, והדעת עיקרה יראת שמים. ההכרה
הבהירה במציאות השם, בהשגחה פרטית, ובהשפעתם של
המעשים לטוב ולמוטב. הדעת מתקיימת על חשבון נפש, בירור
תמידי והתכוונות. דעת היא בהירות בהכרת מציאות השם,
הבהירות הזו עלולה להיטשטש כשלא נותנים עליה את הדעת.
דרכו של אדם שהוא איננו מקובע ביושר. במסע החיים עושים
טעויות, מחמיצים כיוון, ומתבלבלים. אם מתכחשים לטעות היא
הופכת לדרך חיים. מתנחלת ומתבססת עד שנעשית בעלת בית.
זהו חורבן הדעת.
הדעת היא קרבת השם. כשהבהירות הזו נחלשת מתחילה גלות
איומה ומכאיבה. הייסורים, הצרות, הכאבים והבעיות, מתעוררים
כולם כשאין דעת. על הדבר הזה התחנן דוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה