בהתבודדות אדם צריך להיות אמיתי...
להגיד רבוש"ע אני שבור -זה לא האמת, האמת היא שאסור לי להיות שבור! אבל רבוש"ע עובר עלי!עכשיו אתה מתחיל לדבר!
בלי לתפוס את היום על ידי התבודדות היום "הולך" ועף ,אם תפסת את השעה התבודדות הרווחת את היום!
בכל אופן תמצא את הדרך לעורר את האמת שלך , את הלב שלך! עד כדי כך שיהיה סמוך שתצא נשמתו,ח"ו...הפשט זה שיצא שטותו...כל העוגמת נפש שלו, והשטויות שלו ,הדאגות והמרה שחורה!
בהתחלה הדיבור הוא בחושך...בלילה עד שנהיה בושה ואחר כך מאיר לו...
אם אדם עומד לפני ה' שעה ביום ביראה ובבושה אז כל היום הוא בבושה...
כל הענין הוא ההכנה, שיושב במקום של תפילה ,לא עוסק בשום דבר אחר, גם כשניסתתמין דבריו,זאת אומרת , אתה צריך לגרור את הלב ואם לא הולך לפחות תקיים את העצה השניה!להכין את עצמך ולחפוץ ולהשתוקק, זה הדרך של התבודדות..כמו בכל הכנה גם בתורה וכו' נסתם המוח,ונראה שאי אפשר לעשות כלום, אומר רבינו שאתה כן יכול!
"מונח עלי שינה ובילבולים עד כדי כך שאפילו אין לי דיבור"...אז אתה מתחיל ...
עיקר ההנהגה שלנו בכל יום זה להגיע ולכוון את רצוננו,לכבות טלפונים ולשבת שעה לפני ה'!
צריך לקיים את זה שעה לשבת כמו "טמבל" לפני ה' ועם הזמן אם תחזיק מעמד תקבל את כח הדיבור וכו' הכל ע"י שהתאמצת...לחטוף שעה בכל יום!
ועל זה בעצמו צריך הכי הרבה לצעוק לה' שלא יכול לדבר!לעשות מזה שיחה עם ה' לבקש ברחמים ותחנונים שיפתח פיו ויתן לו לדבר!
2 עצות אלו הן מאוד חשובות- לעורר את הלב מצד אחד ומצד שני לשבת ולעסוק בזה תמיד גם אם זה לא עובד!
כל היום שלך ילך מחר ולא ישאר ומה ישאר לנו השעה התבודדות, הכיסופים זה מה שנשאר!!לנצח נצחים!
להתחרט- זה עיקר התשובה!
הבעיה זה היאוש ששולט על האדם , שהוא לא מצליח לקבל על עצמו דברים חדשים, מאוד להזהר על הדבר הזה לקבל על עצמו בהתבודדות להתחזק בכל הדברים בעולם!
כך אדם שופט את עצמו בעצמו, ומבקש גם דברים גשמיים שחסרים לו!
העיקר זה לא להגיע לדברים אלא להתפלל עליהם!
החיזוק הכי גדול בעולם זה התבודדות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה