ה-התבודדות - ההתבודדות עם ה' הידיעה, הדרך של רבינו לא איזה שגעון, אלא דרך שעומדת בכל מבחן.
כל מעבר קשה ככל שיהיה!
טענות,טיעונים- שואלים אנשים- אבל אסור?! מה משה רבינו דיבר לפני ה' ,מה אברהם אבינודיבר לפני ה'- העושה משפט לא יעשה משפט?!-טענות!
כשאדם מבקש על רוחניות ,רק על רוחניות, אז אין עליו לכאורע טענות... אבל זה שקר גדול!!! הרי אתה צריך דברים...הרי ההתבודדות זה להגיע אל האמת ובמילא אני טוען את הטענות שלי!
יש כל מיני טענות, כל מיני שטויות שבאות לך בשכל , כי ה' ית' ברא את השטויות האלו שיבואו לך בשכל כדי שתטען אותם, בטענה אתה טוען בעצם למה מותר לבקש....
פה צריך להיות יצירתי,אורגינאלי.
כמו בין בני אדם- טענה טובה?! זה פתאום משנה את כל המשפט!למה? כי כך ה' אוהב שמבקשים.
אדם כן יש לו טענות אבל הוא צריך להוציא את הטענות לפני ה'! כך הוא מוציא את כל הרע שיש לו על הלב והטענות האלו עוזרות לנצח נצחים , אם לא יעזרו לך כעת , יעזרו בדבר אחר או לצאצאיך לכלל ישראל, הבעש"ט היה טוען טענות לפני תקיעת שופר ,מפליא פלאות....אם אדם לא מדבר את הטענות לה' ,טוען את הטענות לאישתו או באזני חברים ואז במקום לנקות את הליכלוך הוא מפזר אותו ומלכלך גם אחרים,מחליש אותם ...
אמתלאות זה תירוצים, האדם היה צריך להיות בשיעור אבל לא היה שם עכשיו צריך לתת תירוצים עד שהמורה יצחק....כמו שמתרצים לשוטר,עד שהשוטר מתחיל לצחוק, כמו ילדים שמתרצים עם כל מיני יצירתיות, מה האמת ? אחרי התירוצים כבר מבינים שעדיף להיות בשיעור ולא כדאי לנו לתרץ, יש לנו תירוצים וכלל התירוצים שאני לא רוצה! אבל באמת אני כן רוצה...אז אני כמו ילד, שאני רוצה את זה ועושה הפוך, למה לא תספר את זה לה' ית', תגיד לה' את התירוץ אע"פ שכל התירוצים שלך זה שטויות ומאחר שהאדם יודע שכל הדיבורים שלו זה שטויות הוא לא אומר את זה...אבל יש בתוך התירוצים האלו קצת אמת...
רבוש"ע יש לי בטן למלאכים אין....
ההוא בא עשה לי קטנות המוחין....
ריבוש"ע אנ ילא מכסה את החשבונות והשני נכנס לחנות קונה מה שהוא רוצה...
אוי מה היה לנו ...ואם לא מוציא את זה הוא חוזר הביתה שבור ואישתו עוזרת לו והוא נשבר יותר ומבולבל...ובמקום זה תספר לה' ית' שזה קרה וזה קרה , וה' ית' הוא שורש האמתלאות ,מסובב כל הסיבות ואתה מוכרח להיות מונח בתוך הקושי של הפרנסה , ואם תתבודד זה יתבטל...אם אתה אומר אמתלאות אתה ממשיך אור מהגאולה האחרונה ואתה יכול להתחיל לחיות..."התיחסת לממונים"?!- נותנים לך אור שאתה מרגיש בתוך הקדושה , אם אתה מעלה את הסיבה לפני ה' אז מאירים לך...ככה אדם לא ורצה להגיד כלום "כי אני אמיתי" ו"עוד פעם " ו"אין לי כח עוד פעם להתנצל " וכו'
צריך להגיד לה' "שלום כאן יענקלה באתי להתבודד ובאתי היום עם כל השטותים של אתמול אבל העיקר באתי , ואני יגיד תשובות לכל דבר, וכמה זמן זה יקח?! כמה זמן שאתה תחליט אבא..."
התירוצים הכי חשובים זה על העצבות,אדם לא יכול לספר לה' את כל הסיבות שלו על העצבות כי זה אף פעם לא נגמר וגם המשמעות היא להכנס לדברים כואבים ומלחיצים....לספר לה' ית' את כל הסיבות למה אני עצוב...ובהתבודדות כן אפשר לאט לאט לפרק הכל...אז הוא מתחיל לבנות זכרון....
אז כך מטפלים ב"זבל"- עם טענות ואמתלאות....
אחר כך דיברי חן- בהתחלה אדם לא יכול לדבר לה' דיברי חן הוא רק צועק את כל הטענות שלו, כי הוא מונח בתוך מרמור וטענות ולכן רבינו שם את הטענות בהתחלה דווקא....לכאורע היה צריך להתחיל עם דברי חן , לדבר עם כבוד ובנועם, דבר יפה עם כבוד שמיים ויראת שמיים, וחן זה ח' ונ' חיבור של תורה ותפילה שהאדם רוצה מה שה' רוצה אני רוצה לדבק את ה' ואז אני שם את עצמי בצימצום אני שם את עצמי בהתבודדות בעצם, אדם רוצה לזכות לדברים גבוהים קודם שים את זה בהתבודדות ואז נתחבר הח' והנ' ונעשה חן , האמת האיר , לפי מה ששברת את הדינים והתעורר מצח הרצון התפילה התקבלה!!
דברי חן זה תורה ותפילה ביחד שזה עיקר הנחת רוח של ה' ית' לעשות מהתורות תפילות ! ורבינו מוליך אותנו בדרך כזו!
אח"כ ריצוי- לפני כן! אנו יודעים לנדנד! "אם אני רעב אף אחד בבית לא יושן" כמו תינוק...ה' רוצה שתנדנד לו! זמרו למי שמנצחים אותו ושמח...אחרת אתה מצוי בעולם הזה בעצבות ,בדין, תנדנד זה העבודה של האדם להעלות את השכינה...לא להסתכל אפילו אם זורקים אותך! תפילה והתבודדות תלוי בזה שאתה מתחזק שלא להזרק ממחשבות התפילה, ששום דבר לא יעיף אותך, אני רוצה לדבר אותך ושום מחשבה לא תעיף אותי! אדם צריך לנדנד ולנדנד להגיע לדברי חן וריצוי!
דבר דיבורים שהם קשורים לתורה, וריצוי - נעשה "סולחה" נתחיל מחדש....פיוס מבקשים סליחה על העבר, מרגישים יותר את הקרבה אל ה' , פיוס זה הגמר של התפילה לגמור בשמחה וברחמים !
לבקש ולהתחנן, תרחם עלי תעזור לי , לשונות שכל אחד יודע - לפניו ית', שה' ית' נמצא פה!להתקרב לה'- לצאת מעצבות !לחזור לעצמנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה