כמה הערות/הארות שכתבתי לעצמי משיעור ששמעתי ...
-כשהתפילה מודפסת אדם יודע מה להגיד...לפחות הוא יודע ....
- אני יודע שהרבי רוצה לעזור לי ולכן אני בא ויושב ולא הולך מפה ! אני יודע שזה לטובתי, אני רוצה את האמת, אני רוצה להתחבר אל האמת,לקיים את התורה,
-אין דבר שמביא לשמחה ולחיות כמו התבודדות שיוצאים מהשקר וחוזרים אל האמת!
-עברות זה "מכה קשה" לנפש היהודי, הוא ממש משתגע מהן!
חיזוק הנפש הוא ע"י הדיבור, חיזוק הרצון! כל אחד יכול להיות כמו אברהם אבינו , כמו הבעש"ט! הכל ע"י הדיבור ויכול לזכות לכל טוב והכל למעשה זה תלוי כמה אתה נזהר לחזק את הנפש ע"י התבודדות!
-כל האורות הנפלאים אפשר לקבל אותם רק דרך הצימצום-ההתבודדות ,התפילה ,המלכות
-התבודדות זה הדרך לעבוד את ה' עם מוחין דקטנות, אני יהודי לא גוי אני רק טועה שאני חושב שאני לא בשמחה, אבנים שחקו מים, עוד דיבור ועוד דיבור- בסוף משתנים!
-ואז מוצאים דרך לאט לאט...
-הדרך הברור שאני מחפש להגיע לתורה! אחרת זה לא ההתבודדות זה שגעון של להיות לבד,הדרך האורגינאלית של חיזוק הרצונות שיתחילו להאיר,אלו נקודות הכסף- הכיסופים,תעשה נקודות לרצון הטוב!
להזהר יום יום ללכת עם החידוש של הרבי בעולם!בדרך של השתוקקות לה', או לפחות להיות נורמאלי , למצוא את נפש האדם שנמצא את עצמנו.
למה לא גילו את זה מקודם? כן גילו אברהם אבינו דיבר עם ה' וכו'
בלי נקודת ההתבודדות אנו ממש משתגעים, כך היו כל הצדיקים , זה מובא הרבה ספרי צדיקים, גם בסוף החפץ חיים, היה נעל מהישיבה יושב על בוך עץ ועושה חשבון נפש.
למה לא עושים על זה תעמולה- כל מה שמשה רבינו פעל את מידת הרחמים להציל אותנו וכו' אז בפנימיות הענין שיתגלה בעולם הדבקות בה' שהוא התפילה, המשיח הפרטי, להרגיש אהבה ויראה , הוא חי עם ה' בעולם אין מידת הרחמים מאיר ולכן אי אפשר לגלות את ההתבודדות ,פשוט.
שאלה אחת והוא מתרחק מהתבודדות -זוהי מידת הדין ואז אנו בחוץ...יודעים מהתבודדות ומטייחים!
ישנה בת קול , נתתי לך חרב זוהי מעלה גדולה עליונה מן הכל ודווקא -ה'התבודדות - לא ההתבודדות של שגעון לשבת ללכת לישון אלא השתוקקות לה' ולעשות רצונו.להכנס למידת הרחמים ,שיתנו לנו כוחות לשבר מניעות של קטנות.
תגיד הכל - תהילים, תחנונים, סגולות וכו' אבל למה שלא תדבר אל ה' מכל הלב! מן הלב!
תערוך את ליבך לדבר אל ה' אני יושב ומנסה,מנסה להגיע אל האמת.משתוקק כדי לזכות לבנו את התפילה, האמונה, פתאום יש לך דיבור כבר, מי שמאיר לו הזהר הקדוש והצדיקים אצלו הכל בהיר לפניו הכל ברור!
כשאדם רוצה לחיות ,שהכל מלא מניעות , אז תקום כל יום , זה לפני הכל ,לפני כל דבר אחר, לפני תפילות , לפני ארוחות, לפני נשימת אויר זה האויר שלי בלי זה אין לי נשימה!
יש המון סוגים של התבודדות , המון זמנים שונים של התבודדות, של שבת, של יו"ט, של לילות החורף, של אלול וכו'
תשב בכל יום להגדיל דבר ראשון את הרצון להתבודד , טעם אור הגנוז, אור של משיח שיבוא, שבת כל השבוע, יושבים בחנות בעסקים אבל ב"שבת" כל השבוע.
אם לא השתנתי אז לא עשיתי התבודדות!
כדאי לי לחיות כך? מה אני כושי ,גמל,שור,קוף? לא אני ראיתי בראי שאני לא כזה!
העיקר זה המעשה! אבל לפני כן העיקר זה להגיד לפני כן שאתה רוצה! לפני שאתה עושה אתה צריך ללמוד -אז אתה רואה שצריך את הדיבור.
העצה של התבודדות זה לא איזה דבר צדדי אלא דרגא גבוהה מאוד שאנו צריכים ללכת איתה!
אדם שופט את עצמו בעצמו מסלק מעליו את כל הדינים.
כשאדם מספר לה' על העברות שהוא עשה היום, פי המשטינים נסגר, וכח הקדושה נתעלה וכל הדינים נמחקים ממנו!
מידת הדין מעלימה מאיתנו מה זו התבודדות ולא רק זאת אלא גם גורמת לנו להרגיש רחוק ושזה לא יעזור לנו ושזה לא בשבילנו.
גם אלו שידעו את זה פחדו לגלות את זה.רבינו "הלך על כל הקופה"!
רבינו הסביר לנו אפילו איך ע"י ההתבודדות לבוא לביטול.לבושה נפלאה לה'! וזו אמיתת אנחת תפילין.עד שמגיע להיות אדום כמו סלק וזו התחלת התשובה!בשביל זה אנו חיים בעולם הזה!הרבה עסקים מתמוטטים לא היה עם מי לדבר כאן , יש תמיד עם מי יש לדבר!העצה האמיתית של האדם ! עם סבלנות, אמונה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה