יום חמישי, 21 ביולי 2011

שלושת השבועות וימי התשובה

שלושת השבועות הם מדרגות מטפסות ועולות לקראת ימי התשובה וקרבת השם של

אלול ותשרי. התמרורים מורים כבר על ימי תשובה שממשמשים ובאים, והנפש שואלת

איך בעצם עושים זאת. איך קם אדם בבוקר ומחליט לעשות תשובה. איך בדיוק זונחים

באחת הרגלים פסולים שנרכשו משך שנים.אז איך באמת מתחרטים?

השבת הראשונה משלושת שבתות ההתעלות של ימי בין המיצרים, לא מותירה אותנו

לבד. טרם צאתנו אל מסע הרדיפה וההשגה אחר השם, היא מעניקה לנו צידה לדרך,

וגם מבטיחה, מי שפועל כך, בוודאי “והשם יסלח לה”.

נדר הוא דבר מחייב. התרופה שקדמה למצוות נדרים היא ההפרה. ניתן להפר נדר

בתנאים ובגבולות שמציבה ההלכה. לנדר יש פתח, פתח חרטה. כשהנודר מביע חרטה על

עצם עשיית הנדר מעיקרו, כשהוא מצהיר ‘אילו ידעתי ש... מלכתחילה לא הייתי עושה

זאת’, הנדר נעקר משורשו.החרטה היא פתח מופלא לעולם שמעל

ומעבר לכל עוון ופשע. תשובה קדמה לעולם,והפתח אל המקום הזה שקדם לעולם

ולמשוגות החיים היא חרטה. יש דרך לשוב אחורה, לחזור אל קודם הנדר והחרם ולמחוק

את הדבר משורשו. צריך רק לגלות את הפתח, פתח החרטה.

מצוות נדרים ניתנה ל’ראשי המטות’. הצדיקים והחכמים האמיתיים הם שהופקדו מאת

השם על עבודת חילוץ נשמות ישראל מכבלי נדריהם, והם שהופקדו גם ובעיקר על חילוץ

והצלת נפשות ישראל מאזיקי עוונותיהם,הרגליהם המגונים, מעשיהם הרעים ושאר

קלקולים.כשיהודי מחפש את הדרך לתשובה, הוא מחפש בעצם את המקום של קודם העוון.

מגשש את דרכו אל השלב הטהור של קודם קבלת טומאה. מי שיכול לסייע כאן הוא

הצדיק. הצדיק מרמז לכל מחפש ומבקש תשובה איך למצוא את הפתח לחרטה

אמיתית. איך לגלות שמעולם לא הסכמתי באמת להתרחק מהשם. מעולם לא חפצתי

ברע, ובוודאי שפי וליבי לא היו שווים בקלקול ובחטא.

כשממהרים בכל פעם לחפש פתח חרטה אצל תורת הצדיקים,ניתן בהחלט לגשת אל עבודת התשובה,על

תשובה כזו הובטח לנו בתורה "וה' יסלח לה"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה